אפריל 2014 - קרטל אסם תעשיות מזון בע"מ גרמה להתמוטטות כלכלית של חברת פיקנטי תעשיות מזון ישראל בע"מ בראשות משה בדש.
משה בדש הבעלים של פיקנטי העסיק 1065 עובדים.
במרץ 1997 החלה "פיקנטי" בייצור ושיווק חטיף בוטנים, אשר שמו "מקרנה", ושהינו בעל דמיון ל"במבה" המיוצרת ע"י "אסם", אך מהווה מוצר ייחודי ל"פיקנטי" בטעמו ובאיכותו.
החטיף "מקרנה" נמכר ללקוחות בכשליש ממחיר החטיף של "אסם".
המחיר אצל "אסם" נע בין 3.5 ל- 3.7 ש"ח (80 גרם אריזה)
המחיר ב"פיקנטי" היה 1 ש"ח באריזה בגודל זהה.
33% מרווחי "אסם" הנם ממוצר ה"במבה".
בניסיון לצמצם הפסדיה, יזמה "אסם" קרטל כנגד "פיקנטי" וכן כנגד החברות הצלבניות - החברות אשר שיווקו את מוצרי "פיקנטי" - ונגד בעלי חנויות המוכרות את מוצרי "פיקנטי".
מעת שהחל שיווק החטיפים בחנויות "פיקנטי" ואצל משווקים אחרים, החלה "אסם" במלחמת חרמה נגד "פיקנטי", תוך הפעלת איומים על בעלי חנויות שאם ימכרו את החטיף של "פיקנטי" - "אסם" תחדל לספק להם סחורה בהנחות ובמבצעים.
בוקר בהיר בתאריך ה- 14/7/97 הפסיקו הספקים המעורבים בקרטל אסם את אספקת הסחורה ל"פיקנטי".
על אף הקרטל, מיום 14.7.97, במשך חודש וחצי, כיבדו חברות פיקנטי והחברות הצלבניות את כל התחייבויותיהן לספקים, מבלי שאפילו המחאה אחת הוחזרה.
על אף שחברי הקרטל פסקו מלספק סחורה בסמוך ל- 14.7.97, הרי שפיקנטי והחברות המשיכו לכבד את התחייבויותיהן עד יום 2.9.97, ולבסוף קרסו בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.
1065 אלף שישים וחמישה עובדים איבדו את מקום עבודתם בשל הקרטל!
במשך שנות קיומה הלא-מעטות, היתה פיקנטי בית לעובדיה. עובדים מיומנים זכו להכרה ולתפקידים הולמים. עובדים נטולי הכשרה זכו להשתלמויות ולהכשרות מקצועיות. עובדים עולים שלא שלטו בעברית זכו לאולפן אשר הוקם בתוך מתחם "פיקנטי".
עובדים אשר היו מוכשרים באומנויות זכו לעידוד ולטיפוח כשרונותיהם בדמות הקמת גלריית האומנים של פיקנטי ועוד כהנה וכהנה יוזמות ופעילויות לטובת העובדים, אשר הפכו את פיקנטי למשפחה חמה ומלוכדת.
והנה, יום בהיר אחד בשנת 1997 חוסל החלום, ואלף שישים וחמישה עובדים נותרו ללא בית אשר נשרף בשריפה מסתורית ו/או חוסל בידי פושעי הקרטל. בלי שכר, בלי חברים לעבודה, בלי סביבת עבודה יוצרת ופוריה, הפכו רבים מהעובדים לשבר כלי, והתקשו לשוב ולהשתלב במעגל העבודה.
חברות "קרטל המזון" לא הסתפקו ב"היווסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו" (תהילים ל"א). לאחר שמימשו את זממן, ומוטטו את החברות, נקטו חברות הקרטל, ובראשן חברת "אסם", בשיטת "הרצחת וגם ירשת", וביקשו להסתער על גוויותיהן של החברות שנפחו את נשמתן כדי להבטיח, בין היתר, שאלה לא יקומו לתחייה ויהוו שוב מושא לתחרות כלכלית חופשית ומועילה לצרכנים ולמשק המדינה.
את נזקי קרטל אסם כלפי פיקנטי ניתן לחשב גם על פי האובדן אשר נגרם לפיקנטי על בסיס אבדן מקום עבודה בודד כפול מספר עובדי פיקנטי.
ד"ר אינג' בנימין אילן, מומחה בימ"ש מחוזי חיפה, הגיש חוות דעת מומחה
בעניין הנזקים שנגרמו לתשלובת פיקנטי, עקב הפסקת פעילותה בשנת 1997.
ד"ר אינג' בנימין אילן מומחה בימ"ש פסק בחוות דעתו מיום 20/1/04:
הפסד רווחים: 270 מיליון ש"ח.
הפסד שווי שוק: 810 מיליון ש"ח.
סך ההפסד: 1080 מיליון ש"ח!!!!
זהו סרטון ראשון מתוך סדרת סרטונים על קרטל אסם שהביאה להתמוטטות פיקנטי.
משה בדש הבעלים של פיקנטי העסיק 1065 עובדים.
במרץ 1997 החלה "פיקנטי" בייצור ושיווק חטיף בוטנים, אשר שמו "מקרנה", ושהינו בעל דמיון ל"במבה" המיוצרת ע"י "אסם", אך מהווה מוצר ייחודי ל"פיקנטי" בטעמו ובאיכותו.
החטיף "מקרנה" נמכר ללקוחות בכשליש ממחיר החטיף של "אסם".
המחיר אצל "אסם" נע בין 3.5 ל- 3.7 ש"ח (80 גרם אריזה)
המחיר ב"פיקנטי" היה 1 ש"ח באריזה בגודל זהה.
33% מרווחי "אסם" הנם ממוצר ה"במבה".
בניסיון לצמצם הפסדיה, יזמה "אסם" קרטל כנגד "פיקנטי" וכן כנגד החברות הצלבניות - החברות אשר שיווקו את מוצרי "פיקנטי" - ונגד בעלי חנויות המוכרות את מוצרי "פיקנטי".
מעת שהחל שיווק החטיפים בחנויות "פיקנטי" ואצל משווקים אחרים, החלה "אסם" במלחמת חרמה נגד "פיקנטי", תוך הפעלת איומים על בעלי חנויות שאם ימכרו את החטיף של "פיקנטי" - "אסם" תחדל לספק להם סחורה בהנחות ובמבצעים.
בוקר בהיר בתאריך ה- 14/7/97 הפסיקו הספקים המעורבים בקרטל אסם את אספקת הסחורה ל"פיקנטי".
על אף הקרטל, מיום 14.7.97, במשך חודש וחצי, כיבדו חברות פיקנטי והחברות הצלבניות את כל התחייבויותיהן לספקים, מבלי שאפילו המחאה אחת הוחזרה.
על אף שחברי הקרטל פסקו מלספק סחורה בסמוך ל- 14.7.97, הרי שפיקנטי והחברות המשיכו לכבד את התחייבויותיהן עד יום 2.9.97, ולבסוף קרסו בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.
1065 אלף שישים וחמישה עובדים איבדו את מקום עבודתם בשל הקרטל!
במשך שנות קיומה הלא-מעטות, היתה פיקנטי בית לעובדיה. עובדים מיומנים זכו להכרה ולתפקידים הולמים. עובדים נטולי הכשרה זכו להשתלמויות ולהכשרות מקצועיות. עובדים עולים שלא שלטו בעברית זכו לאולפן אשר הוקם בתוך מתחם "פיקנטי".
עובדים אשר היו מוכשרים באומנויות זכו לעידוד ולטיפוח כשרונותיהם בדמות הקמת גלריית האומנים של פיקנטי ועוד כהנה וכהנה יוזמות ופעילויות לטובת העובדים, אשר הפכו את פיקנטי למשפחה חמה ומלוכדת.
והנה, יום בהיר אחד בשנת 1997 חוסל החלום, ואלף שישים וחמישה עובדים נותרו ללא בית אשר נשרף בשריפה מסתורית ו/או חוסל בידי פושעי הקרטל. בלי שכר, בלי חברים לעבודה, בלי סביבת עבודה יוצרת ופוריה, הפכו רבים מהעובדים לשבר כלי, והתקשו לשוב ולהשתלב במעגל העבודה.
חברות "קרטל המזון" לא הסתפקו ב"היווסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו" (תהילים ל"א). לאחר שמימשו את זממן, ומוטטו את החברות, נקטו חברות הקרטל, ובראשן חברת "אסם", בשיטת "הרצחת וגם ירשת", וביקשו להסתער על גוויותיהן של החברות שנפחו את נשמתן כדי להבטיח, בין היתר, שאלה לא יקומו לתחייה ויהוו שוב מושא לתחרות כלכלית חופשית ומועילה לצרכנים ולמשק המדינה.
את נזקי קרטל אסם כלפי פיקנטי ניתן לחשב גם על פי האובדן אשר נגרם לפיקנטי על בסיס אבדן מקום עבודה בודד כפול מספר עובדי פיקנטי.
ד"ר אינג' בנימין אילן, מומחה בימ"ש מחוזי חיפה, הגיש חוות דעת מומחה
בעניין הנזקים שנגרמו לתשלובת פיקנטי, עקב הפסקת פעילותה בשנת 1997.
ד"ר אינג' בנימין אילן מומחה בימ"ש פסק בחוות דעתו מיום 20/1/04:
הפסד רווחים: 270 מיליון ש"ח.
הפסד שווי שוק: 810 מיליון ש"ח.
סך ההפסד: 1080 מיליון ש"ח!!!!
זהו סרטון ראשון מתוך סדרת סרטונים על קרטל אסם שהביאה להתמוטטות פיקנטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה