יום שני, 5 בדצמבר 2016

רופא: תוספי תזונה - בזבוז כסף ופגיעה בבריאות

רופא: תוספי תזונה - בזבוז כסף ופגיעה בבריאות , פרופ' מוטי רביד , ynet , 16.04.12

צרכנים רבים נופלים קורבן לפרסומות וקונים במיטב כספם תוספי תזונה "טבעיים". פרופ' מוטי רביד מבקש ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" שנתפכח מאשליית הבריאות בצנצנת, ובמקום שנוציא הון בחנויות טבע - שנלך לירקן

האינטרנט וריבוי ערוצי התקשורת מאפשרים כיום לכל יצרן ומשווק גישה ישירה ללקוחות פוטנציאליים רבים. אם בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת הציבוריים עוד הייתה קיימת מידה של בקרה על פרסומים שונים, זו נעלמה כלא הייתה במדיה האינטרנטית. גם אמצעי התקשורת המסחריים, כתובים ואלקטרוניים כאחד, מפרסמים כיום כמעט ללא כל בקרה כל חומר - אם יש מי שמשלם עבור פרסומו.

לקורא התמים אין כל דרך להבדיל בין חומר עיתונאי אינפורמטיבי לבין פרסום מסחרי שמוסווה כידיעה. יתרה מזו, יש מקרים שבהם יחצנים משכנעים עיתונאים מקצועיים לכתוב, או את חברות ההפקה לשדר, כתבות על מוצרים שונים בתחפושת של חידושים או התקדמות במדע.

ובפרסומות אין גבול לכושר ההמצאה של הקופירייטרים כדי לשכנע אנשים להשתמש במוצרים שהם מקדמים. האמת על פי רוב איננה מרכיב חיוני ובדרך כלל אינה נכללת במערכת השיקולים של המפרסם.

לצורך קידום מכירות של חומרים ותכשירים הנוגעים לבריאות ולרפואה, ממציאים הפרסמים לעיתים מערכות גוף שאינן קיימות או מנגנונים שאינם קיימים וטוענים שהתכשיר הנמכר מטפל בהם, מתקן אותם ומרפא את הבעיה.

משרד הבריאות, שאמור לפקח על השוק הפרוע של תוספי מזון ותכשירי הבריאות למיניהם, מסתפק בכך שהוא בודק את רשימות המרכיבים כפי שהן נמסרות לו על ידי היצרן ומאשר שאינם רעילים. הכיתוב באותיות גדולות 'באישור משרד הבריאות' מטעה לחשוב שמשרד הבריאות מאשר את פעילות החומר. למעשה הוא מאשר רק שהחומר אינו רעיל.

אשליה של תרופה

אחת הדוגמאות המעניינות היא שיווק של תוספי ויטמינים מקבוצה ‭.B‬ זהו ויטמין המצוי בלחם ובמגוון עצום של מוצרי מזון. אצל אנשים האוכלים מאכלים רגילים לא מוכר מחסור בוויטמינים הללו. יש חולים בתת-תזונה קיצונית או אנשים שסובלים מאלכוהוליזם כרוני שאצלם כן נוצר מחסור, אך אלה מקרים נדירים ביותר.

תועמלנים יצירתיים איגדו שני ויטמינים מקבוצה זו ‭B6)‬ ו‭(B12-‬ עם חומצה פולית וקראו להם ‭.Tricardia‬ כך נוצרה האשליה שהתכשיר מסייע לחולי לב, וגם רופאים רבים נופלים בפח ורושמים את התכשיר, שאין בו שום תועלת לחולי לב.

באותו אופן נמכרת חומצה אלפא-ליפואית, שהיא חומצת שומן, תחת השם ‭.Neurobetic‬ שם זה רומז לפעילות על מערכת העצבים ועל מחלת הסוכרת. חולי סוכרת ואחרים הסובלים מכאבים משלמים עבור התכשיר, שאין לו כל פעילות מקלה על מערכת העצבים. מעניין לברר כמה רופאים מודעים לכך ש‭Neurobetic-‬ היא חומצת שומן ולא תרופה.

הכיתוב באותיות גדולות "באישור משרד הבריאות" מטעה (צילום: shutterstock )
הכיתוב באותיות גדולות "באישור משרד הבריאות" מטעה (צילום: shutterstock )

עדיף לאכול פלפל

עוד דוגמה היא השימוש המסיבי שנעשה באנטי-אוקסידנטים. תהליכי החמצון מתרחשים בכל תא בגוף. הם יוצרים חומרים מחמצנים, שאותם יודע הגוף לנטרל במנגנונים שונים.

גילוי מנגנונים אלה הביא לגל של מחקרים במטרה לגלות אם חומרים סותרי חמצון (אותם אנטי-אוקסידנטים) יוכלו להאט את התהליכים הדלקתיים המתרחשים בדופנות כלי הדם ולמנוע טרשת עורקים. מן המחקרים התברר כי מתן חומרים סותרי חמצון אינו מביא כל תועלת ואפילו כרוך בעלייה מסוימת בתמותה.

שני התכשירים הנפוצים בקבוצת האנטיאוקסידנטים, ויטמין E וויטמין ‭,C‬ נמכרים לא הפרעה. התועמלנים מצטטים את התיאוריה ומתעלמים מתוצאות הניסויים. כך הציבור הצורך ויטמינים בכל הצורות מבזבז כסף ומזיק לבריאותו. בעגבנייה, בפלפל ובפרוסת לחם מצויים כל הוויטמינים הדרושים. טעים יותר וזול יותר.

תוספים שמפריעים לתרופות

לפני כמה ימים עמדתי ליד חלון ראווה של חנות "טבע" כלשהי. החנות הציגה שורות-שורות של תערובות צמחים, ועל כל אחת נכתבו הסברים בדבר פעולותיה. היו שם צמחים שנכתב עליהם שהם מורידים לחץ דם ומונעים (כך במפורש) טרשת עורקים, התקפי לב ואירועים מוחיים.

היו שם צמחים המרפאים מחלת כליות, כאלה שמורידים את רמת הסוכר בדם, מורידים כולסטרול, משפרים את הראייה, מרפאים כאבי מפרקים ומה לא. כל זה באריזות יפות בצבעים עזים, הרבה ירוק וסגול וכחול, ובמחיר מפולפל כדי למנוע כנראה מחשבה שמחיר זול פירושו חוסר יעילות.

נראה לי שאילו יצרני תרופות היו כותבים דברים דומים, היו רשויות הבריאות מגישות נגדם כתבי אישום בדבר הונאה, אבל כנראה שלמשווקי חומרים "טבעיים" הכל מותר.

אנשים תמימים מוציאים על התוספים הללו כסף רב, במקרה הטוב ללא כל תועלת ובחלק מהמקרים תוך גרימת נזק לבריאות. חשוב לזכור כי תוספי מזון וויטמינים מפריעים לעיתים לפעילות של תרופות וגורמים להפרעות בקרישת הדם, להפרעות בעיכול ולתגובות אלרגיות. שלא יעבדו עליכם.

יש מטרות ראויות הרבה יותר לכסף מאשר לרפד את חשבונות הבנק של היצרנים והמשווקים של תוספי המזון.

יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

Merkspace - מרקספייס - השכרה על בסיס חודשי ללא התחייבות!?

אוקטובר 2016 - Merkspace - מרקספייס היא חברה המשכירה חדרי עבודה החל ממקום ישיבה בשולחן משותף בעלות 700 שקל בחודש ועד השכרת חדר. החדרים הנם קטנים מאוד.

המקום נראה נחמד ואולם תנאי השכירות וההיפרדות Merkspace - מרקספייס הנה בתנאים לרעת השוכר בעיקר לשוכרים מקום בשולחן.

Merkspace - מרקספייס -  השכרה על בסיס חודשי ללא התחייבות!?
Merkspace - מרקספייס -  השכרה על בסיס חודשי ללא התחייבות!?
א' ששכר מקום ישיבה בשולחן משותף ב- 700 שקל לחודש ( HotDesk לפי המינוח של Merkspace ). החליט יום אחד ב- 1 לחודש לסיים ההתקשרות. א' זכר כי יש להודיע 30 יום מראש ל- Merkspace על סיום ההתקשרות שלח מייל לנציג החברה שבו הוא מודיע כי בעוד 30 יום יסיים ההתקשרות.
נציג החברה לא השיב כהרגלו תוך כשעה למייל לפיכך החליט א' כעבור יומיים לוודא טלפונית כי הנציג קיבל את המייל. מהר מאוד הבין א' מדוע הנציג אינו משיב למייל.

"אכן קיבלתי" השיב הנציג "אך סיום ההתקשרות בינך ל-  Merkspace יהיה בעוד כחודשיים כלומר תצטרך לשלם לנו עוד 700 שקל שכירות"
"מדוע" שאל א'
"משום שסיום ההתקשרות הוא 'חודש פלוס שוטף'" השיב הנציג
מה זה "חודש פלוס שוטף" שאל א'
"חודש זה ההודעה המוקדמת והשוטף זה הימים שנותרו עד סוף החודש מהיום שבו אתה מודיע ל-  Merkspace  על סיום ההתקשרות. אתה הודעת ב- 1 לחודש לכן סיום ההתקשרות ביננו היא 29 יום עד סוף החודש הנוכחי פלוס חודש הודעה מוקדמת, כלומר 59 יום" השיב הנציג
"ואם הייתי מודיע ל- Merkspace  אתמול ב- 30 לחודש הקודם" שאל א'
"במצב כזה היה סיום ההתקשרות שלך עם  Merkspace תוך חודש אך בגלל שפספסת ביום תשלם עבור 59 יום מיום ההודעה כלומר עוד 700 שקל" השיב הנציג


לצפיה / הורדה הסכם הצטרפות למרקספייס Merkspace הקלק כאן

 להלן מספר סעיפים מההסכם מול מרקספייס Merkspace:

התחייבויות הלקוח למרקספייס Merkspace ע"פ ההסכם עם החברה:

סעיף 2.א -  תשלום מקדמה על סך חודש וחצי שכירות בנוסף לתשתלומי השכירות השוטפים:

"א . מקדמה |
במועד החתימה על טופס ההצטרפות ,הלקוח ישלם מקדמה בסכום השווה לדמי החבר עבור חודש וחצי .
המקדמה לא תוחזר ללקוח מכל סיבה שהיא. פירעון המקדמה הינו תנאי לכניסת הסכם זה לתוקף.
ב . פקדון |
במועד תחילת השירותים ,המקדמה תיהפך לפיקדון להבטחת התחייבות הלקוח כלפי מרקספייס .הפיקדון  יושב לידי הלקוח בחלוף 60 ימים מתום תקופת השימוש ,לאחר קיזוז וניכוי כל הסכומים המגיעים למרקספייס מהלקוח. הלקוח מצהיר בזאת כי מרקספייס תהיה רשאית להסב את הפיקדון לטובת בעלי המשרדים, וכי לא תהיה לו כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה בעניין זה, מכל מין וסוג שהוא, כלפי בעלי המשרדים ו/או מי  מטעמם"
דמי איחור - סעיף ה'
"ה . דמי איחור |
במקרה של איחור בתשלום כלשהו מעבר ליום העסקים השלישי בחודש בו היה על הלקוח לשלם תשלום זה,  אזי מבלי לגרוע מזכותה של מרקספייס לריבית והפרשי הצמדה על החוב ,ישלם הלקוח דמי איחור בגין כל  יום איחור כאמור בסכום המפורט בטופס ההצטרפות ,או אם לא צוין סכום כאמור ,בהתאם לנוהלי מרקספייס כפי שיהיו מעת לעת"


הודעה מוקדמת חודש+שוטף על אי חידוש הסכם
סעיף 3.ג:
ג . ביטול מחמת נוחות |
"במקרה של הסכם לתקופה קצובה ,לא ניתן יהיה לסיים את ההתקשרות עד לתום התקופה הקצובה .במקרה
של הסכם מתחדש ,כל צד יהיה זכאי לבטל הסכם זה ,לפי שיקול דעתו המוחלט ומכל סיבה שהיא ,ובלבד
שניתנה לצד השני הודעת אי חידוש מוקדמת בכתב") הודעת אי החידוש .("הודעת אי החידוש תיכנס לתוקפה שלושים ( 30 ) ימים לאחר תום החודש בו נמסרה הודעת אי החידוש) קרי ,שוטף .( 30+ על אף האמור לעיל , מרקספייס תהא זכאית להביא הסכם זה לכדי סיום במידה שההסכם שבין מרקספייס לבעלי הבניין בו מצויים המשרדים הסתיים ,בוטל ,הופסק או הושעה מכל סיבה שהיא."

תנאי ההסכם סודיים
סעיף 23 :
" תנאי הסכם זה הינם סודיים .חל איסור על הצדדים למסרם ללא הסכמת הצד השני אלא אם כן הדבר נדרש  על פי דרישת רשות מוסמכת על פי דין ובלבד שניתנה על כך הודעה מוקדמת של 7 ימים לצד השני) אלא אם הודעה כזו נשללה על ידי אותה הרשות .(חובה זו תחול גם לאחר סיום ההסכם."


הלקוח מוותר על כל דרישה או זכות או תביעה ועוד... באופן סופי
סעיף 25 - בחתימתו על הסכם זה הלקוח מצהיר ומתחייב בזאת כי לא תהיה לו כל דרישה ו/או טענה ו/או זכות ו/או תביעה, מכל מין וסוג שהוא, כלפי בעלי המשרדים וכי הוא מוותר באופן סופי, מוחלט ובלתי חוזר, על כל תביעה ו/או טענה ו/או זכות ו/או דרישה, מכל מין וסוג שהוא כלפי בעלי המשרדים. כן, מצהיר הלקוח כי זכות השימוש המוקנית לו על ידי מרקספייס לא תקנה לו ו/או למי מטעמו כל זכות שהיא במושכר ו/או בכל חלק הימנו ו/או כלפי המשכירה ו/או מי מטעמה.


יום שני, 7 בדצמבר 2015

ביטוח סיעודי - הונאת חברות הביטוח

דמעות בכנסת על מחדל הביטוח הסיעודי: "סבתא סעידה לא ידעה מהי אקטואריה" , עומרי אפרים , דצמבר 2015 , ynet



איך קרה שקשישים ששילמו כל חייהם לביטוח סיעודי נותרו בלי ביטוח? בשאלה הזו דנים כעת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שמוחים על הרפורמה בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים. ח"כ שמולי פרץ בבכי בדיון עת סיפר על סבתו שנפלה קורבן לכשלי הביטוח הסיעודי: "זה לא סיפור על ביטוח, זה סיפור על הונאה. 1.2 מיליון ישראלים הם לא כמה מטומטמים". שידור חי מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מקיימת בצהריים (יום ב') דיון בפגיעה במבוטחי הביטוח הסיעודי בעקבות הרפורמה בשוק הביטוח. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר בפתח הדיון כי זה "דיון על פאשלה לאומית ממשלתית. אנחנו כמעט בערב אסון. הרבה מאוד אנשים חשבו שהחיים שלהם מסודרים עד סוף ימיהם. לצערנו, הביטול של הביטוח הקבוצתי נעשה בצורה זריזה ולא מסודרת והכניס לדאגה חלק מהאנשים ששילמו הרבה מאוד אנשים. ביום אחד התברר שהכול כלאם פאדי (דיבורי סרק)".

תחת הכותרת "מחדל הביטוח הסיעודי הקבוצתי" הזהירו חברי הכנסת שביקשו את הדיון כי בעקבות הרפורמה עשרות אלפי מבוטחים קשישים, ששילמו כל חייהם עבור כיסוי סיעודי, נפלטים בימים אלו מהסדרי הביטוח הסיעודי ונותרים חסרי הגנה וללא ביטוח סיעודי.

"זה לא סיפור על ביטוח, זה סיפור על הונאה", הסביר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שהיה בין יוזמי הדיון. הוא סיפר בדמעות על סבתו, שנפלה קורבן לדבריו ל"הונאה שהממשלה נתנה לה הכשר", והוסיף: "אחד מאותם אנשים - שנפלו במכה הזו - היא סבתא סעידה. סבתא שלי שלא ידעה מה זה אקטואריה ומה זה סיכון, יש כאן 1.2 מיליון אנשים שנפלו בפח. 1.2 מיליון ישראלים הם לא כמה מטומטמים". 


אלאלוף ציין כי לפי נתוני האוצר מדובר ב-200 אלף אנשים לפחות שנותרו בלי ביטוח סיעודי קבוצתי. הדיון נערך לבקשת חברי הכנסת איציק שמולי, יואב בן צור, קארין אלהרר, יואב קיש, רועי פולקמן, אוסאמה סעדי, אורלי לוי-אבקסיס ואורי מקלב, ובו משתתפים גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נציגי משרדי הממשלה, ארגוני עובדים וגימלאים שמבוטחים בביטוח הסיעודי.


שמולי התריע כי "חברות הביטוח בגיבוי הממשלה כבר ארבע שנים זורקות את הקשישים הסיעודיים כמו כלבים לרחוב. וכל יום מחדש הם מפרשים את האינטרס הציבורי - להגן על הטייקונים של חברות הביטוח. לא יכול להיות שכך תנהג מדינת ישראל. לזה צריך לשים סוף".

יום שבת, 24 באוקטובר 2015

ד"ר משה לוסקי התרשל בטיפול הרפואי, גרם נזק, ויפצה במיליון ש"ח

פסק דין -  17 בפברואר 2005 לימור אהרון נ' ד"ר משה לוסקי-    ת.א (י-ם) 7472/05

לימור אהרון אשר פנתה לקבלת טיפול רפואי לד"ר משה לוסקי במרפאת עיניים של קופת החולים מכבי עקב ירידה בחדות הראיה נפגעה בעינה כתוצאה מרשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי אי ביצוע בדיקות מתאימות של הרחבת אישונים הובילה ברשלנות לכך שהוחמצה בעיה של היפרדות רשתית, אשר נתגלתה באיחור רב. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע שסטנדרט ההתנהגות הנדרש מרופאי עיניים בישראל מחייב רופא עיניים להרחיב את אישוניו של מטופל, כחלק מבדיקת עיניים מלאה, בהיעדר בדיקה כזו יש לחייב את הרופא בפיצוי. לתובעת נפסק סכום של כ 1,000,000 ₪.

לצפייה, הורדת פסק הדין הקלק כאן

במקרה של לימור אהרון שתואר בפסק הדין לימור אהרון נ' ד"ר משה לוסקי ומכבי שירותי בריאות, התרשלות הרופא כמעט וגרמה לה לאובדן הראייה.

לימור המבוטחת בקופת חולים מכבי נגשה למרפאה של ד"ר לוסקי בתאריך 29.10.1999 והתלוננה על ירידה בחדות הראייה. ד"ר לוסקי מצא בבדיקתו כי היא סובלת מדלקת אלרגית כרונית, הוא לא ביצע בדיקה של הרחבת אישונים שהיא חלק מהסטנדרט הנדרש מרופאי עיניים בבדיקת מלאה.

אמנם כאשר יש דלקת אין לבצע את הבדיקה אך אז חלה חובה על הרופא לזמן את המטופל לבדיקה נוספת כאשר אין דלקת.

על הרופא בקשר שבין רופא למטופל חלה חובת זהירות מושגית מעצם תפקידו, כאשר רופא החל לטפל במטופל ספציפי החובה מתחזקת והופכת לקונקרטית, הרופא מחוייב כלפי המטופל ונושא באחריות לנזק שייגרם לו אם התרשל.

לאחר שמונה חודשים ביום 23.06.00 חזרה התובעת לבדיקה שנמצאה תקינה ולאחר שלושה חודשים נמצאה שוב דלקת כרונית.

כחודש וחצי לאחר הבדיקה השלישית בתאריך 31.10.00 נגשה לימור לד"ר דויטש שאבחן שקיימת הפרדות של הרשתית (תפקיד הרשתית הוא להמיר תמונות המתקבלות מהקרנית והעדשה לאותות המועברים למוח) והפנה אותה לעבור ניתוח לתיקון ההפרדות.

ב-1.11.00 אושפזה התובעת בבית החולים שיבא לביצוע ניתוח "חיגור" לתיקון ההפרדות, בניתוח נמצא כי ברשתית חורים אטרופיים שגרמו להפרדות.

נזק של הפרדות רשתית אם אינו מטופל עלול לגרום לנמק ולכן יש לטפל בו בדחיפות האפשרית, נזק המטופל במהירות יכול להביא להחלמה מהירה.

מאחר ובמקרה זה הטיפול התעכב נגרם לתובעת נזק לצמיתות בחלק העליון של העין שמאל, נזק זה הביא לכך שיש לה "מספרים" שונים בעיניים מה שמביא לראיה כפולה הגורמת לכאבי ראש, עייפות וקשיי תפקוד.

לימור הגישה תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד רופא העיניים וכנגד קופת חולים מכבי. בית המשפט קבע כי ד"ר לוסקי התרשל בכך שלא זימן את התובעת פעם נוספת לביצוע בדיקה מלאה כאשר אין דלקת, כאשר לא מתקיימות בדיקות הנטל להוכיח כי אין קשר בין ההתרשלות לנזק עובר לנתבעים ואלו לא הצליחו להוכיח שלא התרשלו.

לתובעת נקבעה נכות רפואית בשיעור 10%, בית המשפט קבע כי לתובעת שעבדה קודם לכן בחברת "קשת" כאחראית על לוח שידורים עבודה שהייתה כרוכה בעבודה מול מחשב נגרמה נכות תפקודית גבוהה מהנכות הרפואית.

התובעת הפסידה ימי עבודה לפני ואחרי הניתוח, היא חזרה לעבודתה אך פוטרה לאחר מספר חודשים משלא נמצאה לה משרה ההולמת את תפקודה, לאחר הפיטורים הייתה מובטלת ומועסקת בחצי משרה לסרוגין תוך כדי לימודי צילום ומועסקת כיום בסטודיו לצילום.

בית המשפט קבע כי בתקופה הראשונה נגרמה לה נכות תפקודית של 70% ונקבעו לה פיצויי אובדן השתכרות בעבר ודמי מחלה 69,250 ש"ח. בתקופה השנייה (לאחר שנה) נקבעה לה נכות תפקודית של 20% ופיצויים של 221,196 ש"ח.

לעניין אובדן השתכרות בעתיד לפי שיעור של 20% פיצויים של 555,553 ש"ח, וכן נקבעו פיצויים בגין עזרת הזולת בעבר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל בשיעור של 130,000 ש"ח. סך כל הפיצויים 975,799 ₪

יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

מי אביבים ניפחו חשבון מים פי עשרה לזוג קשישים ועיקלו נכסיהם

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

תושב העיר קיבל חשבון מים הגבוה פי עשרה מן הממוצע. הוא ניסה למחות, אבל תאגיד המים הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו. זה נגמר בבית משפט

ראה פסק דין השופט יאיר דלוגן - צבי רוזן נ' מי אביבים

פנסיונר תושב תל אביב הופתע לקבל חשבון מים על סך 3,727 שקל - פי עשרה מהחשבון הממוצע שלו. אלא שתאגיד המים "מי אביבים" לא עשה כמעט דבר כדי לברר את מהות החריגה, ובחר להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו. בעקבות תביעה שהגיש הפנסיונר הורה בית משפט השלום בתל אביב לבטל את החשבון ומתח ביקורת על "מי אביבים".

החשבון הגיע לביתו של התובע בתחילת 2014. הוא סבר שמדובר בטעות של חברת המים, ולכן פנה אליה לבירור. כעבור כמה ימים הונפק לו חשבון זמני על סך 423.54 שקל, שאותו שילם תוך כמה שבועות

אלא שבסופו של דבר סירבה מי אביבים לבטל את החשבון הראשון ואפילו לערוך בדיקה בביתו. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו. בתגובה הוא פנה לעזרת בית משפט, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.

לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם עומדים על 400-250 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.

מי אביבים טענה בתגובה שפעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.

בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא. בהמלצת השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.

במהלך הדיון עלה ממסמכי הצדדים כי הצריכה הממוצעת של התובע עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת" של יותר מ-1000%. במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.

השופט מתח ביקורת על התנהלות מי אביבים, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.

השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה, הרי שמדובר בנסיבות שבהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.

לפיכך הצהיר השופט על בטלות החשבון, הורה למי אביבים להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015