יום שני, 7 בדצמבר 2015

ביטוח סיעודי - הונאת חברות הביטוח

דמעות בכנסת על מחדל הביטוח הסיעודי: "סבתא סעידה לא ידעה מהי אקטואריה" , עומרי אפרים , דצמבר 2015 , ynet



איך קרה שקשישים ששילמו כל חייהם לביטוח סיעודי נותרו בלי ביטוח? בשאלה הזו דנים כעת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שמוחים על הרפורמה בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים. ח"כ שמולי פרץ בבכי בדיון עת סיפר על סבתו שנפלה קורבן לכשלי הביטוח הסיעודי: "זה לא סיפור על ביטוח, זה סיפור על הונאה. 1.2 מיליון ישראלים הם לא כמה מטומטמים". שידור חי מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מקיימת בצהריים (יום ב') דיון בפגיעה במבוטחי הביטוח הסיעודי בעקבות הרפורמה בשוק הביטוח. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר בפתח הדיון כי זה "דיון על פאשלה לאומית ממשלתית. אנחנו כמעט בערב אסון. הרבה מאוד אנשים חשבו שהחיים שלהם מסודרים עד סוף ימיהם. לצערנו, הביטול של הביטוח הקבוצתי נעשה בצורה זריזה ולא מסודרת והכניס לדאגה חלק מהאנשים ששילמו הרבה מאוד אנשים. ביום אחד התברר שהכול כלאם פאדי (דיבורי סרק)".

תחת הכותרת "מחדל הביטוח הסיעודי הקבוצתי" הזהירו חברי הכנסת שביקשו את הדיון כי בעקבות הרפורמה עשרות אלפי מבוטחים קשישים, ששילמו כל חייהם עבור כיסוי סיעודי, נפלטים בימים אלו מהסדרי הביטוח הסיעודי ונותרים חסרי הגנה וללא ביטוח סיעודי.

"זה לא סיפור על ביטוח, זה סיפור על הונאה", הסביר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שהיה בין יוזמי הדיון. הוא סיפר בדמעות על סבתו, שנפלה קורבן לדבריו ל"הונאה שהממשלה נתנה לה הכשר", והוסיף: "אחד מאותם אנשים - שנפלו במכה הזו - היא סבתא סעידה. סבתא שלי שלא ידעה מה זה אקטואריה ומה זה סיכון, יש כאן 1.2 מיליון אנשים שנפלו בפח. 1.2 מיליון ישראלים הם לא כמה מטומטמים". 


אלאלוף ציין כי לפי נתוני האוצר מדובר ב-200 אלף אנשים לפחות שנותרו בלי ביטוח סיעודי קבוצתי. הדיון נערך לבקשת חברי הכנסת איציק שמולי, יואב בן צור, קארין אלהרר, יואב קיש, רועי פולקמן, אוסאמה סעדי, אורלי לוי-אבקסיס ואורי מקלב, ובו משתתפים גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נציגי משרדי הממשלה, ארגוני עובדים וגימלאים שמבוטחים בביטוח הסיעודי.


שמולי התריע כי "חברות הביטוח בגיבוי הממשלה כבר ארבע שנים זורקות את הקשישים הסיעודיים כמו כלבים לרחוב. וכל יום מחדש הם מפרשים את האינטרס הציבורי - להגן על הטייקונים של חברות הביטוח. לא יכול להיות שכך תנהג מדינת ישראל. לזה צריך לשים סוף".

יום שבת, 24 באוקטובר 2015

ד"ר משה לוסקי התרשל בטיפול הרפואי, גרם נזק, ויפצה במיליון ש"ח

פסק דין -  17 בפברואר 2005 לימור אהרון נ' ד"ר משה לוסקי-    ת.א (י-ם) 7472/05

לימור אהרון אשר פנתה לקבלת טיפול רפואי לד"ר משה לוסקי במרפאת עיניים של קופת החולים מכבי עקב ירידה בחדות הראיה נפגעה בעינה כתוצאה מרשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי אי ביצוע בדיקות מתאימות של הרחבת אישונים הובילה ברשלנות לכך שהוחמצה בעיה של היפרדות רשתית, אשר נתגלתה באיחור רב. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע שסטנדרט ההתנהגות הנדרש מרופאי עיניים בישראל מחייב רופא עיניים להרחיב את אישוניו של מטופל, כחלק מבדיקת עיניים מלאה, בהיעדר בדיקה כזו יש לחייב את הרופא בפיצוי. לתובעת נפסק סכום של כ 1,000,000 ₪.

לצפייה, הורדת פסק הדין הקלק כאן

במקרה של לימור אהרון שתואר בפסק הדין לימור אהרון נ' ד"ר משה לוסקי ומכבי שירותי בריאות, התרשלות הרופא כמעט וגרמה לה לאובדן הראייה.

לימור המבוטחת בקופת חולים מכבי נגשה למרפאה של ד"ר לוסקי בתאריך 29.10.1999 והתלוננה על ירידה בחדות הראייה. ד"ר לוסקי מצא בבדיקתו כי היא סובלת מדלקת אלרגית כרונית, הוא לא ביצע בדיקה של הרחבת אישונים שהיא חלק מהסטנדרט הנדרש מרופאי עיניים בבדיקת מלאה.

אמנם כאשר יש דלקת אין לבצע את הבדיקה אך אז חלה חובה על הרופא לזמן את המטופל לבדיקה נוספת כאשר אין דלקת.

על הרופא בקשר שבין רופא למטופל חלה חובת זהירות מושגית מעצם תפקידו, כאשר רופא החל לטפל במטופל ספציפי החובה מתחזקת והופכת לקונקרטית, הרופא מחוייב כלפי המטופל ונושא באחריות לנזק שייגרם לו אם התרשל.

לאחר שמונה חודשים ביום 23.06.00 חזרה התובעת לבדיקה שנמצאה תקינה ולאחר שלושה חודשים נמצאה שוב דלקת כרונית.

כחודש וחצי לאחר הבדיקה השלישית בתאריך 31.10.00 נגשה לימור לד"ר דויטש שאבחן שקיימת הפרדות של הרשתית (תפקיד הרשתית הוא להמיר תמונות המתקבלות מהקרנית והעדשה לאותות המועברים למוח) והפנה אותה לעבור ניתוח לתיקון ההפרדות.

ב-1.11.00 אושפזה התובעת בבית החולים שיבא לביצוע ניתוח "חיגור" לתיקון ההפרדות, בניתוח נמצא כי ברשתית חורים אטרופיים שגרמו להפרדות.

נזק של הפרדות רשתית אם אינו מטופל עלול לגרום לנמק ולכן יש לטפל בו בדחיפות האפשרית, נזק המטופל במהירות יכול להביא להחלמה מהירה.

מאחר ובמקרה זה הטיפול התעכב נגרם לתובעת נזק לצמיתות בחלק העליון של העין שמאל, נזק זה הביא לכך שיש לה "מספרים" שונים בעיניים מה שמביא לראיה כפולה הגורמת לכאבי ראש, עייפות וקשיי תפקוד.

לימור הגישה תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד רופא העיניים וכנגד קופת חולים מכבי. בית המשפט קבע כי ד"ר לוסקי התרשל בכך שלא זימן את התובעת פעם נוספת לביצוע בדיקה מלאה כאשר אין דלקת, כאשר לא מתקיימות בדיקות הנטל להוכיח כי אין קשר בין ההתרשלות לנזק עובר לנתבעים ואלו לא הצליחו להוכיח שלא התרשלו.

לתובעת נקבעה נכות רפואית בשיעור 10%, בית המשפט קבע כי לתובעת שעבדה קודם לכן בחברת "קשת" כאחראית על לוח שידורים עבודה שהייתה כרוכה בעבודה מול מחשב נגרמה נכות תפקודית גבוהה מהנכות הרפואית.

התובעת הפסידה ימי עבודה לפני ואחרי הניתוח, היא חזרה לעבודתה אך פוטרה לאחר מספר חודשים משלא נמצאה לה משרה ההולמת את תפקודה, לאחר הפיטורים הייתה מובטלת ומועסקת בחצי משרה לסרוגין תוך כדי לימודי צילום ומועסקת כיום בסטודיו לצילום.

בית המשפט קבע כי בתקופה הראשונה נגרמה לה נכות תפקודית של 70% ונקבעו לה פיצויי אובדן השתכרות בעבר ודמי מחלה 69,250 ש"ח. בתקופה השנייה (לאחר שנה) נקבעה לה נכות תפקודית של 20% ופיצויים של 221,196 ש"ח.

לעניין אובדן השתכרות בעתיד לפי שיעור של 20% פיצויים של 555,553 ש"ח, וכן נקבעו פיצויים בגין עזרת הזולת בעבר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל בשיעור של 130,000 ש"ח. סך כל הפיצויים 975,799 ₪

יום רביעי, 23 בספטמבר 2015

מי אביבים ניפחו חשבון מים פי עשרה לזוג קשישים ועיקלו נכסיהם

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

תושב העיר קיבל חשבון מים הגבוה פי עשרה מן הממוצע. הוא ניסה למחות, אבל תאגיד המים הטיל עיקול על חשבון הבנק שלו. זה נגמר בבית משפט

ראה פסק דין השופט יאיר דלוגן - צבי רוזן נ' מי אביבים

פנסיונר תושב תל אביב הופתע לקבל חשבון מים על סך 3,727 שקל - פי עשרה מהחשבון הממוצע שלו. אלא שתאגיד המים "מי אביבים" לא עשה כמעט דבר כדי לברר את מהות החריגה, ובחר להטיל עיקולים על חשבון הבנק שלו. בעקבות תביעה שהגיש הפנסיונר הורה בית משפט השלום בתל אביב לבטל את החשבון ומתח ביקורת על "מי אביבים".

החשבון הגיע לביתו של התובע בתחילת 2014. הוא סבר שמדובר בטעות של חברת המים, ולכן פנה אליה לבירור. כעבור כמה ימים הונפק לו חשבון זמני על סך 423.54 שקל, שאותו שילם תוך כמה שבועות

אלא שבסופו של דבר סירבה מי אביבים לבטל את החשבון הראשון ואפילו לערוך בדיקה בביתו. מכיוון שסירב לשלם את החשבון המופרך, לטעמו, הטילה החברה עיקולים על חשבונותיו ועל כרטיסי האשראי שלו ושל בת זוגו. בתגובה הוא פנה לעזרת בית משפט, וביקש שיורה לחברה לבטל את העיקולים ואת חשבון המים החריג.

לדבריו, הוא ואשתו פנסיונרים הגרים לבד בביתם, ובדרך כלל חשבונות המים שלהם עומדים על 400-250 שקל לחודשיים. בתקופה הרלוונטית לחשבון, הוא הוסיף, הם לא צרכו מים בכמות חריגה, ומכאן שמדובר בטעות.

מי אביבים טענה בתגובה שפעלה כדין ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב, וכי המבקש היה צריך למלא טופס בקשה לביצוע בדיקת מד-מים בתשלום, בצירוף אישור משרברב על כך שלא קיימת נזילה בביתו, על מנת שאפשר יהיה לבדוק את תלונתו. אם היה עושה זאת והממצאים היו מעלים כי המד בביתו אינו תקין – הוא היה מקבל החזר.

בנוסף, טענה החברה כי נשלח מטעמה קבלן כחודש לאחר קריאת המים החריגה, שאישר כי מד המים תקין. עם זאת, החברה הודתה שלא מסרה למבקש כל הודעה בנושא. בהמלצת השופט יאיר דלוגין, עוד בתקופת בירור התביעה ביטלה המשיבה את העיקולים.

במהלך הדיון עלה ממסמכי הצדדים כי הצריכה הממוצעת של התובע עמדה על 355 שקל לחודשיים, ולכן חשבון של 3,727 שקל מהווה "חריגה מיוחדת" של יותר מ-1000%. במצב כזה, קבע השופט, כללי תאגידי המים מחייבים את החברה להודיע למבקש על החריגה, ומשלא עשתה זאת, מנעה ממנו כל יכולת לבדוק בזמן אמיתי את תקינות מד המים.

השופט מתח ביקורת על התנהלות מי אביבים, שלא זימנה לעדות את מי שלטענתה ביצע את בדיקת מד-המים, ולמעשה לא הגישה כל ראיה ממשית על אודות הבדיקה.

השופט התרשם מאמינות המבקש, שהעיד כי לא הייתה נזילה בביתו, וציין שגם אם היה מתברר שהייתה נזילה, הרי שמדובר בנסיבות שבהן היה זכאי לבקש את ביטול החשבון החריג, ולשאת בחיוב לפי ממוצע החשבונות הקודמים.

לפיכך הצהיר השופט על בטלות החשבון, הורה למי אביבים להשיב כל סכום שגבתה במסגרת העיקולים, וחייב אותה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.

הגיעו מים: הפנסיונר מת"א ניצח את מי אביבים , עו"ד קרן בצר , ynet , יולי 2015

יום ראשון, 20 בספטמבר 2015

תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים

 ספטמבר 2015 - להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם.

לכבוד: נציבות תלונות הציבור

הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים - חיוב לקוי צריכת מים

1. שמי ד' הגר ב....

2. אבי מר ג' קשיש כבן 80 ואימי ב' אישה סיעודית גרים ב... יחד עם עובדת פיליפינית המסייעת לטפל באימי.

3. בתאריך 21.7.2015 קיבלו הורי חיוב מים מנופח של 400 (בדיוק, מספר עגול) מ"ק מים לתקופה רביעית (כ- 5,000 ש"ח) הגבוהה פי 30 מהצריכה הרגילה. (ראה נספחים).

4. בבדיקת הצריכה המד הראשי בבניין עולה כי הצריכה אף ירדה מ- 884 מ"ק לכל הבניין ל- 794 מ"ק לכל הבניין, בעוד שהיתה אמורה כביכול להיות ל- 1200 מ"ק אילו צרכו הורי 400 מ"ק.

5. פניות הורי לתאגיד מי בת ים נתקלו באוזניים ערלות.

6. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור לרבות קשישים וחסרי ישע על מצרך בסיסי בבריונות עם שוט ההוצאה לפועל ובאמצעות מניפולציות של רישומי כזב בחשבונות המים. ראה גם תלונותיי בתיקים מספר  xxx ,   yyy וכן פרסומים:

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

7. אבקשך לבדוק:

א. מדוע לא התריע מידית תאגיד מי בת ים על הצריכה החריגה עשרות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.

ב. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו, וכיצד מפיק התאגיד לקחים אם אינו מתעד הפניות אליו.

ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו בודק עצמו טרם יחייב צרכנים בצריכות מנופחות ולא הגיוניות, לרבות צרכנים קשישים וחסרי ישע.

8. סעדים מבוקשים:

תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנדון.
פיצוי כספי מהתאגיד על עגמת הנפש והזמן היקר של העיסוק בעניינים אלו להחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.

הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד

9. לטיפולך ועדכונך אודה


חשבון מים מנופח תקופה רביעית
חשבון מים מנופח תקופה רביעית

חשבון מים רגיל תקופה שלישית
חשבון מים רגיל תקופה שלישית

קישורים:

תאגיד מי בת ים - חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח - יוני 2015 - תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן...

מי בת ים - תקלות במדידת צריכת מים בבניין - מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 - פורסם מרץ 2012 - במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן - התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו...

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  -  מאי 2014 - להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות...

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  -  מאי 2014 - מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים...

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה - דצמבר 2013 - תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב'' הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן...

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  - תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg - תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים...

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח - דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים" - בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 - בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל...

יום רביעי, 8 ביולי 2015

עיריית רחובות - העמסת צריכת מים של העירייה על הצרכנים - מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 - פורסם יולי 2015

דייר בבית משותף ברחובות הלין אף הוא על חיובו בסכומים גבוהים, על פי הפרשי מדידה. בירור התלונה העלה כי אחד מהצרכנים המחוברים למד המים הראשי של הבניין אינו מחויב כלל בתשלום עבור הפרשי המדידה. יצוין כי אותו צרכן הוא לא אחר מאשר עיריית רחובות, שהיא בעלת זכויות בשטח ציבורי פתוח המצוי בקרבת הבניין וגם ספקית המים של הבניין.

בעקבות הבירור תיקנה עיריית רחובות את חיובי המים של דיירי הבניין וזיכתה אותם בסכומי היתר ששילמו עקב חיובם בחלקה של העירייה בצריכה המשותפת. הזיכוי נעשה למפרע לתקופה של שבע שנים.

הנציבות הודיעה לעירייה כי עליה לבחון אם קיימים עוד מקרים שבהם היא לא חויבה בתשלום עבור צריכת מים בנכסים שבחזקתה, ולתקן את חשבונות המים של הדיירים הרלוונטיים בהתאם. ( 814878)

חברת הגיחון - טעויות בשיוך מדי מים לנכסים - מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 - פורסם יולי 2015


מדי פעם בפעם מתקבלות תלונות של צרכנים שעניינן טעויות בשיוך מדי מים לנכסים, שבעטיין מחויב צרכן אחד בצריכת המים של צרכן אחר. לפי הכללים, כשמתגלה טעות כזאת, נדרש תאגיד המים לתקן למפרע את צריכת המים של הצרכנים שלגביהם נעשתה הטעות, ובהתאם לכך לתקן גם את חשבונות המים שלהם. ואולם לא תמיד החשבונות מתוקנים כנדרש.

למשל, דייר בבית משותף בירושלים התלונן על תשלום מופרז שחויב בו, על פי הפרשי מדידה. לדברי המתלונן, בפברואר 2011 התגלה כי מד המים הראשי בבניין שבו הוא מתגורר שויך בטעות לבניין שכן, ואילו מד המים הראשי של הבניין השכן שויך בטעות לבניין שבו הוא מתגורר. בעקבות גילוי התקלה תיקנה חברת הגיחון בע”מ - תאגיד הביוב והמים של ירושלים (להלן - הגיחון) את צריכת המים של שני הבניינים למפרע משנת 2006 ודרשה מהמתלונן ומשכניו לשלם כ 3,000- ש”ח, על פי הפרשי מדידה.
בעקבות התערבות הנציבות, ולאחר שמנתונים חלקיים שהציגה לפניה הגיחון עלה כי היא לא ביצעה את התיקון כנדרש, ויתרה הגיחון על דרישתה לתשלום הסכום האמור. ( 703178)

מי אביבים - טיוח צריכה משותפת מנופחת לצרכנים - מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 - פורסם יולי 2015

לפי הכללים, חיוב צרכן באגרת מים וביוב נקבע על פי קריאת מד המים בנכס, המודד את כמות המים שנצרכת בו. בבתים משותפים מחויבים הדיירים גם בצריכת המים המשותפת בבניין, הנקבעת על פי ההפרש בין צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי של הבניין ובין סך צריכות המים שנמדדו במדי המים הדירתיים (להלן - הפרשי מדידה). ככלל, התשלום עבור צריכת המים המשותפת מחולק שווה בשווה בין כל דיירי הבניין. תלונות רבות נסבות על הדרישות לתשלום עבור הפרשי מדידה. להלן תיאור שתיים מהן:

דיירת בבית משותף בתל אביב התלוננה על חיובה בסכומים גבוהים, על פי הפרשי מדידה. לטענתה, לחלק מדיירי הבניין אין מדי מים פרטיים, וממילא מתווספת צריכת המים שלהם לצריכה המשותפת - דבר המשפיע על הפרשי המדידה. המתלוננת הוסיפה כי חרף פניותיה החוזרות לחברת מי אביבים 2010 בע”מ (להלן - מי אביבים), לא נבדק עניינה, ומי אביבים אף החלה לנקוט נגדה הליכי גבייה בשל סירובה לשלם את הסכום שחויבה בו.

הבירור העלה כי על אף פניות המתלוננת, לא בדקה מי אביבים את עניינה במשך כשנה ולא ביצעה סקר צרכנים בבניין, כמתחייב מהכללים. רק בעקבות התערבות הנציבות בדקה החברה ומצאה כי לארבעה דיירים בבניין אכן אין מדי מים פרטיים, ולכן צריכת המים שלהם מתווספת לצריכת המים המשותפת של הבניין.

בעקבות הבירור החלה מי אביבים לחייב את ארבעת הדיירים האמורים באגרות מים, על פי הכללים שנקבעו לגבי צרכנים חסרי מד מים. נוסף על כך זיכתה מי אביבים את חשבונה של המתלוננת בסכומי היתר ששילמה עבור צריכת המים המשותפת בבניין. הזיכוי נעשה למפרע, מהמועד שבו פנתה המתלוננת למי אביבים לראשונה בעניין. (70321)