יו"ר ועד העובדים נהנה משכר כולל של 100 אלף שקל בחודש. היושב ראש משתכר יותר מראש הממשלה והם לא לבד. הכל, בזמן שהארגון נקלע למשבר
בעוד שבוע, ב-26 בפברואר, יתאסף חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לארץ ישראל במלון ענבל בירושלים, לכינוס החורף הקבוע. במשך שלושה ימים ינהלו הנאמנים דיונים ארוכים על תכניות אסטרטגיות ותקציביות לשנים הקרובות - מונחים מכובסים לעוד סדרת קיצוצים ופיטורים בעידן שבו סובלת הסוכנות מירידה מתמדת בהכנסות מתרומות, ומשרדי ממשלה, ארגונים יהודיים גדולים ותורמים מרכזיים מנהלים מאחורי הקלעים מאבק עז על הצורך בהמשך קיומה. ובעוד הנאמנים בוחנים את הגירעון המתמיד של הסוכנות, כדאי להם לעיין בדו"ח הכספי השנתי ל-2010, שהגיש הארגון לפני שלושה חודשים לרשות המסים האמריקאית (IRS). שם, בין 40 עמודיו, הם ימצאו את החלק המעניין ביותר - רשימת 22 המשתכרים הגדולים של הסוכנות.
השם המוכר ביותר ברשימה, זה שהעין צדה מיד, הוא יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי. במשך עשרות שנים היה בסוכנות נוהג לא רשמי - להצמיד את משכורתו של ראש הארגון היהודי הגדול בעולם לזו של ראש ממשלת ישראל. אבל שכרו החודשי הכולל של שרנסקי הוא 64 אלף שקל, שלושים אחוז יותר משל מי שמינה אותו, בנימין נתניהו. על פי נתוני משרד ראש הממשלה, ב-2010 היה שכרו השנתי של נתניהו 590 אלף שקל. שרנסקי לעומתו נהנה ב-2010 משכר כולל של 214 אלף דולר - או 770 אלף שקל. יש שיאמרו שאין זה סכום אסטרונומי כשמדובר במנהל של ארגון בינלאומי, אבל הסוכנות היהודית היא ארגון ישראלי ציבורי, שבסיסו בירושלים, עיר מגוריו של שרנסקי.
אבל שרנסקי לא נמצא ממילא בראש רשימת מקבלי השכר של הסוכנות היהודית ל-2010. למעשה הוא מדורג רק במקום הרביעי, הרחק מאחורי מספר אחת ברשימה, היושב מעבר לים, בעיר ניו יורק, מקום משכנו של מטה הסוכנות בארה"ב. שיאן השכר הזה הוא מישה גלפרין, מנכ"ל ונשיא החברה הבת Jewish Agency International Development (JAID) והאיש החולש על מנגנון גיוס התרומות העולמי של הסוכנות. על פי הדו"ח ל-IRS, ב-2010 היה שכרו הכולל של מגייס הכספים הראשי 478 אלף דולר (1.72 מיליון שקלים), נתון המשקף שבעה חודשי עבודה בלבד, שכן גלפרין התחיל לעבוד בסוכנות רק ביוני אותה שנה. החבילה המלאה, הכוללת החזרי הוצאות נדיבים והפרשים פנסיוניים, קרובה ל-750 אלף דולר - 2.7 מיליון שקלים.
גלפרין הוא פסיכולוג קליני לשעבר שכיהן כמנכ"ל הפדרציה היהודית של אזור וושינגטון הבירה ולפני כן היה חבר הנהלת הפדרציה היהודית של ניו יורק במשך שנים אחדות. עם גיוסו לסוכנות הוא החליף שני בעלי תפקידים בכירים - את מנכ"ל השלוחה בצפון אמריקה ואת מנהל פיתוח המשאבים (מגייס התרומות הראשי), שישב עד אז במטה בירושלים. העובדה הזאת סייעה לסוכנות להציג את הגיוס כהישג כפול: הארגון הצליח לצרף לשורותיו את אחד המנהלים הבולטים בממסד היהודי-האמריקאי ובו בזמן לחסוך כסף. בפועל לא הביא המינוי לחיסכון. להפך. גלפרין משתכר כמעט כפליים מהמנכ"לית הקודמת בצפון אמריקה, מקסין פינקלשטיין, ואילו ג'ף קיי, מנהל פיתוח המשאבים, השתכר 197 אלף דולר בשנה, קצת יותר מרבע משכרו של מגייס הכספים הראשי החדש. קיי, שעזב את הסוכנות בעקבות מינויו של גלפרין, קיבל פיצויי פרישה של שנת משכורת.אישים בסוכנות שהיו מעורבים במשא ומתן שקדם לחתימת החוזה עם גלפרין מסבירים כי שרנסקי התחייב בפניו שלא ייפגע כלכלית עקב המעבר מוושינגטון למטה בניו יורק. אלא שכמנכ"ל הפדרציה בוושינגטון הוא התעתד להשתכר באותה שנה כ-400 אלף דולר, והמעבר לניו יורק כמעט הכפיל את משכורתו. בסיס השכר השנתי של גלפרין הוא כחצי מיליון דולר, ולכך נוספים עלות שכירת בית מהודר בשכונת היוקרה קובל היל ברובע ברוקלין (11 אלף דולר בחודש), שכר לימוד לילדיו בבתי ספר יהודיים פרטיים, מכונית וההפרשות הפנסיוניות.
תומכיו של גלפרין טוענים ששכרו משקף את הנורמה בקרב מנכ"לים בארגונים היהודיים הגדולים בארה"ב. אבל טבלת שיאני השכר בממסד היהודי-האמריקאי, המתפרסמת בשבועון "פורוורד", מלמדת כי רק ראש ארגון יהודי אחד קיבל יותר מ-750 אלף דולר ב-2010 - נשיא הישיבה יוניברסיטי, ריצ'רד ג'ואל, ששכרו השנתי הכולל 848 אלף דולר. הבא אחריו הוא מייסד ודיקן מרכז שמעון ויזנטל ומהרבנים הבולטים בארה"ב, מרווין הייר - 722 אלף דולר. רק שמונה מנהלים בכירים הרוויחו יותר מחצי מיליון דולר. מנכ"ל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, זו של ניו יורק, שהיה בעבר גם הבוס של גלפרין, השתכר 462 אלף. מבקריו של גלפרין מתעקשים, מכל מקום, שגם אם הוא ראוי לליגת העל של מקבלי השכר בארגונים היהודיים הגדולים, כעובד בארגון המצוי במשבר כלכלי עמוק הוא אינו אמור להתברג לצמרת הליגה.
המספר על התלוש של גלפרין הוא לא הפרט היחיד שהדהים את עובדי הסוכנות שהונחו לנסח את החוזה שלו. גלפרין נהנה מתקופת העסקה מובטחת של חמש שנים, ללא קשר לאיכות ביצועיו. בחוזה הוכנס תנאי ולפיו אם יפוטר בשנתיים הראשונות לעבודתו, הוא יזכה לפיצויים בהיקף של שכר שנתי. אם יפוטר בשלב מאוחר יותר, יזכה לשתי שנות שכר. ואם בתום תקופת החוזה תחליט הסוכנות שלא להמשיך את העסקתו, הוא יזכה במשכורת של שנה נוספת.
שכרו של גלפרין אינו תוספת העלות היחידה לסוכנות. זמן קצר לאחר שהחל בעבודתו הקימה הסוכנות את החברה הבת JAID בראשותו. JAID היתה אמורה להפוך לזרוע גיוס המשאבים המרכזית של הארגון. לחברה החדשה גויסו עשרות עובדים שיפעלו תחת גלפרין, במקביל לעובדיה של שלוחת הסוכנות בצפון אמריקה. בין העובדים החדשים - שני סמנכ"לים בכירים לתחומי הכספים והשיווק ששכרו הכולל של כל אחד מהם כרבע מיליון דולר בשנה.
כיום עדיין אין נתונים רשמיים על מידת הצלחתה של JAID בגיוס תרומות, אבל לדברי עובד ותיק בסוכנות, "זה מבנה ענקי ובזבזני שעדיין לא הצליח להגדיל את התרומות, בזמן ששאר חלקי הארגון מצטמצמים ומפטרים אנשים על ימין ועל שמאל". בסוכנות, לעומת זאת, אומרים שהחברה נוסדה ביוזמת חבר הנאמנים ובשנתה הראשונה גייסה יותר מ-13 מיליון דולר למרות המשבר העולמי.
העסקתו של גלפרין אושרה על ידי מנכ"לה הקודם של הסוכנות, אבל החוזה נחתם על ידי המנכ"ל הנכנס, אלן הופמן, והחשב ירון נוידרפר. בכירים בסוכנות לא היו מרוצים ממנו, אבל אחד מהם אומר: "זו היתה החלטה של שרנסקי. הוא סגר עקרונית עם גלפרין והשאיר לפקידים לסכם את הפרטים".
"זה נראה כמו מהלך נואש של הסוכנות, לאחר שאיבדה את האמון ביכולתה למשוך תורמים יהודים", אומר אחד העובדים, ומכוון לכך שבשנים האחרונות ניכרת בקרב התורמים היהודים הגדולים העדפה גוברת לארגונים קטנים ורעננים יותר, ולמימונם באמצעות קרנות פרטיות. "אבל האמת היא שגם אם גלפרין יתגלה כסופרמן בגיוס תרומות, אף אחד כבר לא יכול לשנות את תדמית הארגון. שום דבר שנעשה לא יגרום לנו להיראות סקסיים כמו ארגונים חדשים דוגמת תגלית, שמושכים את התורמים הרבה יותר".
אחרים בסוכנות מציעים סיבה אישית יותר להעסקתו של גלפרין ולתנאיו המפליגים. מנהיגים בולטים ביהדות אמריקה התנגדו לפני שנתיים וחצי לכוונתו של ראש הממשלה נתניהו למנות את שרנסקי לראשות הסוכנות, מתוך חשש שהוא עוין את שתי התנועות הדתיות הגדולות, הרפורמית והקונסרבטיבית. התורמים האמריקאים הגדולים היו עלולים לחסום את המינוי, ולדעת רבים בסוכנות מאמין שרנסקי כי גלפרין הוא שהצליח לשכנע אותם שיוכלו להסתדר אתו.
יו"ר הוועד היקר במדינה
אם במציאות נתפס שרנסקי כמי שקירב את גלפרין לארגון, בדו"ח השכר מפרידים ביניהם שניים. מספר שתיים ברשימת המשתכרים הגדולים של הסוכנות היהודית ל-2010 אמנם מרוויח הרבה פחות מגלפרין, אבל זהותו מפתיעה אולי הרבה יותר - יונה בצלאלי. תפקידו הרשמי של בצלאלי היה מנהל קרית מוריה, קמפוס הסוכנות בדרום ירושלים, אבל עמדת הכוח האמיתית שלו היתה יו"ר ועד העובדים, תפקיד שמילא במשך עשרות שנים. בצלאלי גם ניהל את קרן הפנסיה של עובדי הסוכנות, אבל גם זה לא מסביר את העובדה שב-2010 הגיע שכרו הכולל ל-331 אלף דולר - 1.2 מיליון שקלים בשנה או 100 אלף בחודש. הנתון הזה הפך אותו ליו"ר ועד העובדים בעל המשכורת הגבוהה ביותר במשק, גבוהה פי שניים גם ממשכורתו של מזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני.
"הוא העובד הוותיק ביותר, נמצא כאן 54 שנה, אבל אפילו עם תוספות הוותק, אי אפשר להבין כיצד הגיע למשכורת כזאת", אומר אחד העובדים. "שכרו כולל תוספות ותק על פי המקובל בתקופה שבה החל את דרכו בארגון", טוענים בסוכנות. לא עוד. בסוף דצמבר 2011 פרש בצלאלי. במכתב הפרידה ששלח לעובדים הוא כתב כי "ניהולה היעיל של קרן הפנסיה" בהנהגתו "משמש דוגמה לניהול תקין ויעיל של קרנות הפנסיה הציבוריות".
הבא בתור אחרי בצלאלי ברשימת שיאני השכר של 2010 הוא היועץ המשפטי מרק איסמאילוף, שפרש מאז מתפקידו וחזר למגזר הפרטי. שכרו אמור להיות צמוד לשכרו של שופט בית המשפט העליון, אבל בפועל היה גבוה ממנו בכ-15 אחוז - 231 אלף דולר (832 אלף שקל). שכרו של המנכ"ל אלן הופמן היה 60 אלף שקל בחודש, כמעט פי שניים משכר הברוטו של מנכ"ל משרד ממשלתי.
הופמן אומר ל"הארץ" שההצמדה של משכורות בכירי הסוכנות לאלו הממשלתיות אינה רלוונטית מזמן. "כדי שהארגון יצליח וכדי למשוך כוח אדם איכותי, אנחנו חייבים לפעול על פי אמות מידה של ארגונים בינלאומיים. אנחנו משלמים פחות מארגונים כאלה הפועלים בישראל", הוא אומר.
אלא שחגיגת המשכורות, מנומקת יותר או פחות, נמשכת בעוד הסוכנות מצויה במשבר כלכלי עמוק. המצב הכלכלי בעולם והנטייה הגוברת של הפילנתרופים היהודים לתרום לארגונים קטנים וחדשים יותר הלכו ודלדלו את הכנסותיו של הארגון ששימש לפני קום המדינה הזרוע הביצועית של התנועה הציונית ולאחריו הגוף המרכזי המקשר בין ישראל לתפוצות, מגייס כספים בעולם ופועל לעידוד העלייה.
רק ב-2010 ירדו התרומות בתשעה אחוזים - או ב-32 מיליון דולר - ל-316 מיליון (1.14 מיליארד שקלים). כארגון שמרבית הכנסותיו באמריקה ואילו משכורות עובדיו והשירותים שהוא מקבל משולמים בעיקר בשקלים, היתה בכך פגיעה כפולה - והסוכנות נפגעה קשות גם מהשחיקה המתמשכת בערך המטבע האמריקאי.
נתוני 2011 טרם התפרסמו, אבל לדברי גורמים בסוכנות ההכנסות לבטח לא עלו. למרות זאת אל תצפו ממבקר הפנים של הארגון, אסף סלע, להתריע ברבים על בזבוזים. גם הוא משתתף בחגיגה, עם שכר כולל של 60 אלף שקל - חמישים אחוז יותר ממשכורתו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
ועם זאת, הסוכנות כן התאימה עצמה למצב החדש ונקטה קיצוצים עמוקים. ב-2009 כבר קוצץ תקציבה בכ-10 אחוזים וב-2011 יושמה תכנית אסטרטגית שעיקרה מיזוגן של המחלקות המרכזיות, ביטול מחלקת העלייה וקיצוץ נוסף של כ-75 מיליון שקל. בתהליך הזה פוטרו כ-180 עובדים; ביוני שעבר נמנעו פיטוריהם של 50 עובדים נוספים הודות לוויתור של כלל עובדי הסוכנות על יום חופשה וליציאה לחופשה כפויה באוגוסט. פעילות הסוכנות ברחבי העולם צומצמה, מרכזי קליטה לעולים בישראל נסגרו.
כדי לתאר את אווירת הנכאים השוררת בארגון בהמתנה לסבב הפיטורים הבא משתמש אחד מעובדיו בפסוק מספר תהלים - "יפול מצדך אלף, ורבבה מימינך". גם למישה גלפרין יש נטיות ספרותיות והוא כותב באתר האינטרנט של הסוכנות בלוג בשם "מחשבותיו של מישה". בפוסט האחרון שלו, שנכתב בעקבות חג ההודיה בנובמבר, הוא כתב הרהור על תודות. "אני", הוא כתב בהפגנה מהממת של חוסר מודעות עצמית, "לעולם לא שוכח שאני מקבל המון הכרת תודה".
הסוכנות: המשכורות סבירות
תגובת דובר הסוכנות, חביב רטיג: "השכר של יו"ר ההנהלה, סגן היו"ר והמנכ"ל נקבע על ידי ועדה המורכבת מתורמים החברים בחבר הנאמנים של הארגון. זה של עובדים בכירים נקבעות על ידי ועדה בראשות המנכ"ל. משכורות היו"ר, המנכ"ל, המבקר והיועץ המשפטי אינן גבוהות בעשרות אחוזים ממקבילותיהן בשירות הממשלתי. יתרה מכך, עצם ההשוואה אינה נכונה שכן בתחרות על כוח אדם איכותי אין הסוכנות מתמודדת מול מוסדות הממשלה אלא מול מלכ"רים גדולים אחרים. בשוק זה המשכורות גבוהות בהרבה מהמקובל בממשלה ואף בסוכנות עצמה. ראוי לציין כי שום בכיר לא זכה להעלאת שכר מאז 2005. ב-2010 קיבלו על עצמם הבכירים קיצוץ שכר של עשרה אחוזים.
"אשר למישה גלפרין, ועדה של חבר הנאמנים היא שהחליטה לגייס את גלפרין, מהנודעים והמצליחים בעולם הפדרציות בצפון אמריקה. זו הציעה לו חוזה שווה ערך לתנאי העסקתו בוושינגטון רבתי ובתנאים דומים לתנאיהם של בעלי תפקידים דומים בארה"ב. עלות העסקתו ב-2010 כוללת הוצאות חד פעמיות המקובלות בעולם הפילנתרופי האמריקאי, כמו מימון חלק מעלות העתקת משפחתו ומרכז חייו מוושינגטון לניו יורק".
investigations@haaretz.co.il
קישורים:
- ארגון הג'וינט מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה בוחש במשכורות עתק למנהלים ו"הענקת תמריצים" לפקידי ממשל ושופטים במזרח אירופה - אוגוסט 2010 - מדיניות משרד הרווחה ל"טיפול" ב- 350,000 "ילדים בסיכון" (1 לכל 6) לטענתם, היא נגזרת בין השאר של ארגון הג'וינט. מדיניות הוצאת ילדים מבתיהם, רדיפת קשישים מתוך "דאגה לבטחונם", משכורות עתק, כנסי התרמה נוצצים עם משכורות עתק למארגנים ולמתווכים. ג'וינט ישראל מצהיר על עצמו כגוף יוזם, מתכנן ומפתח תכניות, במטרה לחזק את מערך השירותים החברתיים בישראל. הג'וינט עובד בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים ללא כוונת רווח והמגזר העסקי...
- כל מילה שווה זהב: בנימין נתניהו קיבל כמיליון שקל עבור נאומים באירועים של עמותה קטנה וענייה - תעשיית הון עתק, חובקת עולם, של העמותות ל"סיוע" למוחלשים במדינת ישראל - הכתבה מיליון שקל, ביבי , מרב בטיטו, צדוק יחזקאלי , ידיעות אחרונות , 09.03.2010...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה